ניקוי שטיחים בשכונת קריית גנים

בכניסה לבית פרטי נמצא בדרך כלל השטיח הקשה ביותר, ואחריו זה של הסלון שלידו. נעליים מהגינה מביאות אדמה, דשא קצוץ, חול ומעט דשן. אלה חומרים חדים ששוחקים סיבים תוך כדי ההליכה, ולכן הניקוי הקבוע בשואב חשוב כאן לא פחות מהניקוי העמוק.

אם השטיח קטן, הוציאו אותו לנער פעם בשבוע. לא שוטפים בוץ בצינור על השטיח עצמו, גם לא בחצר. הוא מחדיר את הלכלוך פנימה, ועלול לא להתייבש טוב. ייבשו, נערו ואז שאבו.

בבית עם כמה כניסות, שטיחון עמיד בכל דלת מקטין הרבה מהעומס על השטיחים הפנימיים. מי שנוהג להחליף נעליים ליד הדלת ירוויח עוד יותר. זה גם מה שיקבע כמה זמן תחזיק התוצאה אחרי ביקור הניקוי.

חדר ילדים הוא המקום שבו מתגלים פלסטלינה, דבק, גליטר ושאריות יוגורט. אלה לא מצריכים אותה תגובה. פלסטלינה ומסטיק מקפיאים בקוביית קרח וגורדים בעדינות, ולא מורחים. גליטר נאסף יותר טוב עם סרט דביק ולא עם שואב. דבק לבן נוטה להתרכך במעט מים פושרים.

אחרי שהוצאתם את החלקים הגדולים, אפשר לתזמן ניקוי כללי לשטיח, שמפחית אבק ולכלוך שהילדים נושמים בזמן המשחק קרוב לרצפה. אל תחזירו ארגזי צעצועים לשטיח כל עוד הוא לח, כי צבע מצעצוע פלסטיק זול עלול לעבור לסיבים.

מי שמשתמש בשטיח פאזל מגומי מחשיב אותו כיסוי ולא שטיח, והוא מתנקה בבית. שטיח דק ורחיץ שמתאים למכונת כביסה יכול לחסוך הרבה מהעבודה, ועדיף להניח אותו באזור היצירה.

פרנזים לבנים נוטים להצהיב ולהיתפס בשואב. בשאיבה רגילה עברו עליהם בעדינות במקביל לכיוון הסיבים, ולא באמצעות המברשת המסתובבת. הם עשויים לעיתים מכותנה, ולכן מגיבים אחרת משאר השטיח, ועלולים להישאר בהירים פחות גם אחרי הניקוי.

סימנים עמוקים של רגלי ספה הם עניין נפוץ אחר. אפשר להניח קובייה של קרח בשקע, להמתין עד שהמים יתאדו, ואז להרים את הסיבים במברשת. זו שיטה ביתית טובה לשטיח סינתטי או צמר קצר, ופחות לבדים עדינים.

פינות שמתקפלות כלפי מעלה ישתפרו אם פורסים את השטיח בשמש מתונה עם משקולת עליהן. משטח נגד החלקה מתחת לשטיח מונע גם קיפולים וגם שחיקה. קרעים בקצוות דורשים בעל מקצוע אחר, ולא ניקוי.

רבים קונים שטיח "משי" ומגלים שמדובר בויסקוזה, סיב מבריק ויפה שנחשב לאחד הרגישים ביותר. מים הופכים אותו לעיתים לנוקשה, מקמטים אותו ויוצרים כתמים חומים שעולים מהגב. גם מטלית לחה ביתית יכולה להשאיר סימן שאי אפשר להסיר.

סימנים שכדאי לבדוק: ברק גבוה במיוחד, סיבים שנראים שחוקים אחרי תקופה קצרה, ומחיר נמוך יחסית לשטיח "משי". ספרו מראש אם קיים חשש כזה ושלחו את התווית, אם נותרה.

במקרים רבים ההמלצה תהיה להסתפק בשאיבה עדינה ללא מברשת, ולטפל רק בכתמים ספציפיים במידת האפשר. זו לא התשובה שרוצים לשמוע, אבל היא חוסכת שטיח שנהרס מרוב כוונה טובה. במקרה של משי אמיתי יקר, התשובה לרוב היא לא לנקות בבית.

בתים רבים מגלגלים שטיחים לקראת הקיץ ומחזירים אותם כשמתקרר. שטיח שנשמר בעודו מלוכלך מקבל ריח של מחסן, ובמקומות כהים הסיבים עלולים להיפגע עם הזמן. הזמן הנכון לחשוב על ניקוי הוא לפני הגלגול, כדי שלכלוך ושאריות אוכל לא יישארו בתוכו חודשים.

כשמאחסנים:

• מוודאים שהשטיח יבש לחלוטין.
• מגלגלים ולא מקפלים, כדי לא ליצור קמטים קבועים.
• עוטפים בבד נושם ולא בניילון אטום שכולא לחות.

בפתיחה בחורף, פורסים את השטיח ונותנים לו לנשום יום או יומיים. אם עולה ריח של טחב או שרואים נקודות בגב, אל תפרסו אותו על רצפה יקרה לפני שבדקתם ממה זה נגרם. לא תמיד ניקוי יפתור נזק שכבר נוצר באחסון.