ניקוי כורסאות בשכונת נאות אשלים

בחלק מהדירות הישנות המזגן נמצא רק בסלון, וחדר השינה או החדר הקטן נשענים על חלון ומאוורר. כשכורסה נוקתה בחדר כזה, הייבוש תלוי לגמרי בכיוון הרוח ובמזג האוויר. לכן כדאי להשאיר את דלת החדר פתוחה וליצור זרימה דרך הדירה.

אם החדר פונה לפיר או לחצר פנימית, אוורור טבעי לא יספיק ביום לח. העבירו את הכורסה לסלון הממוזג למשך כמה שעות, או הציבו מאוורר ברמה גבוהה מולה. אל תסגרו את החלון מוקדם בערב.

בחורף המצב הפוך: תנור חימום נראה פתרון טוב, אבל אסור להצמיד אותו לבד, כי חום ישיר עלול לפגוע בריפוד וליצור סכנה. השאירו מרחק בטוח והשתמשו בו רק כשאתם בבית. בד טבעי במיוחד עשוי להתכווץ מעט, אם הוא מתייבש מהר בחום חזק.

לאדם מבוגר הכורסה היא לעיתים המקום שבו מבלים את רוב היום: לאכול, לנמנם ולצפות בטלוויזיה. כתוצאה מכך מצטברים בה זיעה, שאריות מזון, קרמים, ולעיתים גם דליפות שתן שקשה להודות בהן. בני המשפחה בדרך כלל מזהים את הריח לפני שמישהו אומר על כך מילה.

אפשר לטפל בזה בכבוד ובפשטות. תיאום לשעות שבהן ההורה יוצא לטיול או לפעילות עוזר, וכדאי להכין כורסה או כיסא חלופיים עד שהריפוד יתייבש. ספרו לטכנאי בשקט מה ידוע לכם, כדי שידע לאן לכוון.

אחרי הניקוי, כיסוי עמיד למים מתחת לכרית הישיבה יכול לצמצם את החדירה לספוג בפעם הבאה. ריפוד שספג שנים לא תמיד יחזור למצב של ריח נייטרלי, ולכן חשוב לכוון ציפיות, ובמקרים חמורים לשקול גם את מצב המילוי.

כורסה ישנה בסגנון קלאסי בנויה אחרת מכורסה מודרנית. היא עשויה להכיל מילוי טבעי כמו סיבים או קש, מסמרי נוי מנחושת ומסגרת עץ מלוטשת. מים שחודרים פנימה לא מתייבשים בקלות, ומסמרים ישנים עלולים להשאיר סימני חלודה על הבד.

כאן הגישה זהירה יותר:

• בודקים בנקודה מוסתרת אם הצבע יציב.
• שומרים על העץ מפני הרטבה וחומרי ניקוי.
• מפחיתים נוזל, ולעיתים מסתפקים בניקוי מקומי.

אם יש לכורסה ערך רגשי או כספי גבוה, אמרו זאת מראש. לפעמים התשובה הנכונה היא לא לנקות בשיטה רטובה בכלל, ולהסתפק בשאיבה עדינה. ניקוי לא יחזיר בד קרוע או מסגרת רופפת. זה עניין לבעל מקצוע אחר, שעובד עם רהיטים ישנים.

חתול חוזר לאותה כורסה יום אחר יום, ומשאיר עליה שיער דק שננעץ בבד, שמן מהפרווה ולעיתים סימני ציפורניים בצד. שואב רגיל אוסף רק חלק מהשיער הזה. מברשת גומי או כפפה לחה, בתנועה קצרה לכיוון אחד, מוציאה הרבה יותר לפני הניקוי.

כשמדובר בסימון או בתאונה, מיקום הריח חשוב: בכורסה הנוזל נאסף לרוב בנקודה נמוכה, מתחת לכרית או בין המושב לצד. פתחו את הכרית, אם אפשר, והריחו שם.

שריטות וחוטים משוכים לא נעלמים בניקוי. אל תחתכו אותם ואל תמשכו, כי זה מחמיר את הנזק. אחרי הניקוי כדאי להציע לחתול מקום חלופי, שמיכה במיקום דומה או עמוד גירוד סמוך, אחרת הוא יחזור לאותה כורסה ברגע שהריח של הניקוי יתפוגג.

פינת קריאה ליד החלון נעימה מאוד, אבל היא גם המקום הקשה ביותר עבור הריפוד. אור השמש מדהה את הצד החשוף, ואבק רחוב דק נוחת על הכורסה כל פעם שפותחים חלון. אחרי כמה שנים הצד הפונה לחדר נראה חדש יחסית, והצד השני כבר בגוון אחר.

חשוב להבין שדהייה היא שינוי של הצבע עצמו ולא לכלוך, ולכן ניקוי לא מחזיר אותה. הוא כן מסיר את האפרוריות, והכורסה נראית בהירה ומסודרת יותר, אבל ההבדל בין הצדדים נשאר.

כדי לצמצם את הנזק הבא, סובבו את הכורסה מדי פעם והשתמשו בהצללה בשעות השמש החזקות. אחרי הניקוי אל תדחפו אותה חזרה מיד למקום החם. שמש חזקה על ריפוד שעדיין לא התייבש מותירה לפעמים קווים, בעיקר בגוונים בהירים, ועדיף ייבוש במקום מוצל.