ניקוי שטיחים בשכונת רביבים

ניקוי שטיח לא מחייב הורדה שלו אל הלובי. כל מה שצריך הוא שהציוד יעלה, ולכן הכללים של הבניין חשובים יותר מהמרחק. יש מגדלים שבהם הספקים נרשמים מראש, ויש שבהם מעלית אחת מיועדת לציוד ומגנים עליה ביריעות.

לפני היום עצמו, התקשרו לניהול הבניין ובררו אם יש שעות מותרות לעבודה. דאגו שהרשימה תכלול את שם הספק, ושהשומר יודע לאיזו דירה מגיעים. אם יש כניסה דרך החניון, העבירו את הקומה ואת המספר.

אם השטיח גדול, אל תנסו לגלגל אותו בעצמכם ולהזיז אותו דרך מסדרון המעליות. גם לא צריך. השאירו אותו במקום, הוציאו את הכיסאות, ופנו דרך מהכניסה עד החדר. בחוזי ניהול מסוימים עבודה בסופי שבוע מוגבלת, אז כדאי לוודא גם זאת.

צמר הוא סיב עמיד שמחזיק טוב ומסתיר לכלוך, אבל הוא סופג נוזלים ומתייבש לאט. שטיח צמר עבה שנשאר רטוב זמן רב עלול לפתח ריח של כבשה רטובה, ובמקרים רעים גם להתכווץ. לכן העבודה עליו נעשית עם מינימום מים ועם שאיבה מרובה.

איך מזהים צמר בבית? הדרך הפשוטה היא לבדוק את התווית בגב השטיח. אם אין תווית, צמר מרגיש קצת שמנוני באצבעות, לא מבריק כמו סיב סינתטי, ולרוב מריח מעט כשהוא לח. צילום מקרוב של הסיבים ושל הגב יעזור להבין עם מה מתמודדים.

הימנעו מאקונומיקה ומחומרים חזקים, שפוגעים בסיבי החלבון ומצהיבים. ריח קל של צמר אחרי ניקוי הוא נורמלי ונעלם תוך זמן קצר. אם יש גם שטיח סינתטי באותו בית, אל תניחו שאותה שיטה תתאים לשניהם.

בשטיח שנקשר ביד כל צבע יכול להתנהג אחרת. שטיחים ישנים נצבעו לעיתים בצבעים טבעיים, וגם שטיחים מודרניים בסגנון דומה אינם תמיד יציבים. אדום וכחול כהה הם החשודים העיקריים, כי הם עלולים לדמם אל החלקים הבהירים ולהשאיר סימן שאי אפשר להחזיר.

כדי לבדוק, מניחים מטלית לבנה לחה על כל צבע בפינה ולוחצים לכמה דקות. אם עבר צבע למטלית, זהו סימן עצירה ולא ממשיכים בשיטה רטובה רגילה.

שימו לב גם לקצוות ולפרנזים, שהם חלק מהמבנה של השטיח ולא קישוט, ולאזורים שנשחקו עד הבסיס. בשטיח יקר או בעל ערך היסטורי, כדאי לדבר מראש, לשלוח תמונות טובות ולהיות פתוחים לתשובה שלא מתאים לנקות אותו בבית.

השטיח שמתחת לשולחן נפגע משני כיוונים: שאריות אוכל ורוטב נופלים עליו בכל ארוחה, והכיסאות נגררים וחורצים בו תלמים. שכבת שומן דקה תופסת אבק ויוצרת אזור כהה ודביק, במיוחד סביב כיסא הילד.

כשמנקים, ההזדמנות לטפל בזה היא כשהשטיח פנוי. לכן הוציאו את הכיסאות מהחדר, והזיזו את השולחן אם הוא לא כבד מדי. אם השולחן עצום ויקר, ספרו זאת מראש ותכננו עבודה סביב הרגליים.

רוטב עגבניות וכורכום הם כתמים עיקשים שמשאירים גוון כתום, בעיקר על צמר בהיר. אחרי הניקוי, לבדי מגן מתחת לרגלי הכיסאות מקטינים מאוד את הפגיעה. ואם קבעתם ניקוי לקראת ארוחת חג, החזירו את השולחן והכיסאות רק כשהשטיח יבש לגמרי, ולא באותו ערב.

פרנזים לבנים נוטים להצהיב ולהיתפס בשואב. בשאיבה רגילה עברו עליהם בעדינות במקביל לכיוון הסיבים, ולא באמצעות המברשת המסתובבת. הם עשויים לעיתים מכותנה, ולכן מגיבים אחרת משאר השטיח, ועלולים להישאר בהירים פחות גם אחרי הניקוי.

סימנים עמוקים של רגלי ספה הם עניין נפוץ אחר. אפשר להניח קובייה של קרח בשקע, להמתין עד שהמים יתאדו, ואז להרים את הסיבים במברשת. זו שיטה ביתית טובה לשטיח סינתטי או צמר קצר, ופחות לבדים עדינים.

פינות שמתקפלות כלפי מעלה ישתפרו אם פורסים את השטיח בשמש מתונה עם משקולת עליהן. משטח נגד החלקה מתחת לשטיח מונע גם קיפולים וגם שחיקה. קרעים בקצוות דורשים בעל מקצוע אחר, ולא ניקוי.