ניקוי שטיחים בשכונת נוריות

בבניין ישן, הרצפות הן לעיתים טרצו או שיש ישן. הן סובלות לחות טוב יותר מפרקט, ולכן פחות מגבילות את הניקוי. הבעיה נמצאת במקום אחר: שטיח דק שעמד שנים על רצפה קרה, בחדר שלא מאוורר מספיק, ספג ריח ולחות מהבית עצמו.

בדירה ישנה בדקו את הקיר הסמוך. אם יש רטיבות בקיר, קילוף צבע או כתמים שחורים בפינה, השטיח לא הגורם אלא הקורבן. ניקוי ישפר, אך הריח יחזור כל עוד הקיר נשאר לח.

גם ארון כבד שעומד על השטיח משאיר שוליים שקשה להגיע אליהם. אל תנסו להזיז ארון ישן שעלול להתפרק. עבודה מסביבו מספקת לרוב, ואזור ההליכה הוא החשוב. כדאי להשאיר מרווח של כמה סנטימטרים מהקיר, כדי שאוויר יעבור בו בעתיד.

חדר ילדים הוא המקום שבו מתגלים פלסטלינה, דבק, גליטר ושאריות יוגורט. אלה לא מצריכים אותה תגובה. פלסטלינה ומסטיק מקפיאים בקוביית קרח וגורדים בעדינות, ולא מורחים. גליטר נאסף יותר טוב עם סרט דביק ולא עם שואב. דבק לבן נוטה להתרכך במעט מים פושרים.

אחרי שהוצאתם את החלקים הגדולים, אפשר לתזמן ניקוי כללי לשטיח, שמפחית אבק ולכלוך שהילדים נושמים בזמן המשחק קרוב לרצפה. אל תחזירו ארגזי צעצועים לשטיח כל עוד הוא לח, כי צבע מצעצוע פלסטיק זול עלול לעבור לסיבים.

מי שמשתמש בשטיח פאזל מגומי מחשיב אותו כיסוי ולא שטיח, והוא מתנקה בבית. שטיח דק ורחיץ שמתאים למכונת כביסה יכול לחסוך הרבה מהעבודה, ועדיף להניח אותו באזור היצירה.

השטיח שמתחת לשולחן נפגע משני כיוונים: שאריות אוכל ורוטב נופלים עליו בכל ארוחה, והכיסאות נגררים וחורצים בו תלמים. שכבת שומן דקה תופסת אבק ויוצרת אזור כהה ודביק, במיוחד סביב כיסא הילד.

כשמנקים, ההזדמנות לטפל בזה היא כשהשטיח פנוי. לכן הוציאו את הכיסאות מהחדר, והזיזו את השולחן אם הוא לא כבד מדי. אם השולחן עצום ויקר, ספרו זאת מראש ותכננו עבודה סביב הרגליים.

רוטב עגבניות וכורכום הם כתמים עיקשים שמשאירים גוון כתום, בעיקר על צמר בהיר. אחרי הניקוי, לבדי מגן מתחת לרגלי הכיסאות מקטינים מאוד את הפגיעה. ואם קבעתם ניקוי לקראת ארוחת חג, החזירו את השולחן והכיסאות רק כשהשטיח יבש לגמרי, ולא באותו ערב.

כאשר השטיח נשאר רטוב זמן רב, גם מה שמתחתיו נפגע. פרקט עץ עלול להתנפח או לקבל כתם, ושיש בהיר יכול לספוג צבע מגב של שטיח. לכן מתאימים את כמות המים לסוג הרצפה, ושואלים עליה עוד לפני שמתחילים.

כמה כללים פשוטים:

• על פרקט רגיש עדיף לעבוד בזהירות או להרים את השטיח לייבוש.
• גב גומי ישן מתפורר ומשאיר שאריות דביקות על הרצפה.
• אחרי הניקוי הרימו פינה ובדקו שאין לחות למטה.

אם הרצפה כבר מראה סימני רטיבות, טפלו במקור לפני שמנקים את השטיח. יש בתים שבהם ריח מחדר ישן נובע דווקא מהרצפה ולא מהשטיח. בדקו גם שהגב לא השאיר צבע, ופרסו מחדש רק לאחר ייבוש מלא משני הצדדים.

פרנזים לבנים נוטים להצהיב ולהיתפס בשואב. בשאיבה רגילה עברו עליהם בעדינות במקביל לכיוון הסיבים, ולא באמצעות המברשת המסתובבת. הם עשויים לעיתים מכותנה, ולכן מגיבים אחרת משאר השטיח, ועלולים להישאר בהירים פחות גם אחרי הניקוי.

סימנים עמוקים של רגלי ספה הם עניין נפוץ אחר. אפשר להניח קובייה של קרח בשקע, להמתין עד שהמים יתאדו, ואז להרים את הסיבים במברשת. זו שיטה ביתית טובה לשטיח סינתטי או צמר קצר, ופחות לבדים עדינים.

פינות שמתקפלות כלפי מעלה ישתפרו אם פורסים את השטיח בשמש מתונה עם משקולת עליהן. משטח נגד החלקה מתחת לשטיח מונע גם קיפולים וגם שחיקה. קרעים בקצוות דורשים בעל מקצוע אחר, ולא ניקוי.